"הישרדות-10" שלילה חינוכית בכל הקשר אפשרי.
מאת: גדעון שפירא - נשלח ל"ערוץ 10"
עם עליית הפופולאריות של "הישרדות-10", נמשכים יותר ויותר בני נוער וילדים לצפות בה להנאתם. המשתתפים עשויים להפוך "כוכבי-תרבות", שהשפעתם חזקה מזו של בתי-ספר. בפורומים שונים מתקיים כבר שיח על התכנית וברצוני לתרום את חלקי לממד החינוכי שלה, בהעלאת מרכיבים שליליים, לדעתי, של הנושא. אינני מתייחס למשתתפי "הישרדות-10" עצמם, כיוון שלדעתם הם מחויבים לחוקי ההפקה, אולם כאן עולה השאלה, מדוע על הדמיון המחוקק להיות כה שלילי?
1. התכנית מתבצעת בנופים נפלאים וקיימות אין ספור דרכים להתעמת ולהתחרות, תוך הסתגלות למקום ולימוד כיצד מתחברים אליו. אך המארגנים בחרו לדחוף אל הג'ונגל הטבעי "ג'ונגל אנושי" המכער את סביבתו ואף משבש אותה ובכך עולה, יתכן שמבלי משים, אחת מבעיותיו הקשות של עולמינו כיום! תשאלו את אל גור.
2. תחרויות אמורות לטפח הישגים ולכבוש פסגות חדשות. תחרויות אמורות גם להתקיים בתחומים מגוונים על-מנת לאפשר לרבים ושונים להצטיין. אולם התכנית "הישרדות-10" מעודדת לחסל, פשוטו כמשמעו, מתחרים בעלי פוטנציאל גבוה על-ידי קנוניות. למה הדבר דומה? ל"נולד לרקוד", שבו המשתתפים יעסקו בעיקר בתחמונים, שמטרתם הדחת המוכשרים למען תפוס את מקומם. ובאמת, ב"הישרדות-10" סולקו דמויות מפתח מעניינות מהמשחק ורמתו ירדה פלאים.
3. ניתן להגדיר את דגם ההתנהגות הנדרשת ממשתתפי "הישרדות-10" כך: תככנות, חנפנות, הונאה, הולכת שולל, הטעיה, הפרת הבטחות, אי אמירת אמת, סיבוב בכחש וכו' וכו'. אומרים לנו, כי "זוהי רק דרך ההתנהגות הנחוצה למשחק והיא אינה תופסת בחיים האמיתיים". חשוב לזכור, ש"גיבורי תרבות" עלולים להפוך סמלים חינוכיים, בהיותם מודל לחיקוי של מצליחנות. כדאי לא להשלות את עצמנו: ההתנהגות שלנו מחוץ לבית תחדור, בסופו של דבר, פנימה. בוגדנות לא נשארת ברחוב. אם אין סייגים לשיקולים, גם בני זוג וילדים יפונו מהמסלול, כאשר יעמדו בדרכו של "אלוהי ההצלחה".
4. נאמר, כי משתתפי "הישרדות-10" ניצלים באמת מספינה טובעת ומגיעים לאי בודד. ברמת היחסים ושיתוף הפעולה הנוצרים במשחק הזה, הם אינם רוכשים כל חסינות של אמת. ההפך הוא הנכון. לא נחוץ דמיון מפותח ביותר, על מנת לנחש מה יהיה סופן של יחידות צבאיות המתנהגות כך בקרב. הרי לא יישאר בהן שריד ופליט.
5. לא קשה גם לתאר את פרצופו של שלטון המתמנה על מדינה בשיטת "הישרדות-10". שלטון כזה יבגוד בבוחריו וירחיק את הטובים בעם משותפות בו. אך האם אין יוצרי התכנית מציגים כאן למעשה תמונת אמת זעירה של החברה הישראלית כיום? ובתוך כך מצב, בו כל עוד אתה בקליקה שלי, חלים עליך גם חוקי המוסר שלי. אולם אם אינך איתי, המוסר אינו תופס לגביך ומותר לבצע בך כל העולה ברוחי!
6. שאלות נוספות הן, האם "רייטינג" הפך חשוב יותר מבני אדם ואף מ"כוהניו"? האם מוצדק באמת ההרס הבא בעקבותיו? מדוע לא מעצבים את הסיפור באופן שיאפשר למתחרים לצבור נקודות דוגמת "קרב-רב" למשל ומבלי לעסוק בחיסולים הדדיים? האם לחברת תקשורת שעיסוקה הוא קשר עם הציבור אין כל אחריות להשפעות שהיא עלולה לפתח בתוכו? ראוי בהחלט לבחון גם את כוחה השלילי ובינתיים להעלות את רמת התכנית ולהפכה חיובית מעיקרה.
עין-השופט 10.03.2008
מאת: גדעון שפירא - נשלח ל"ערוץ 10"
עם עליית הפופולאריות של "הישרדות-10", נמשכים יותר ויותר בני נוער וילדים לצפות בה להנאתם. המשתתפים עשויים להפוך "כוכבי-תרבות", שהשפעתם חזקה מזו של בתי-ספר. בפורומים שונים מתקיים כבר שיח על התכנית וברצוני לתרום את חלקי לממד החינוכי שלה, בהעלאת מרכיבים שליליים, לדעתי, של הנושא. אינני מתייחס למשתתפי "הישרדות-10" עצמם, כיוון שלדעתם הם מחויבים לחוקי ההפקה, אולם כאן עולה השאלה, מדוע על הדמיון המחוקק להיות כה שלילי?
1. התכנית מתבצעת בנופים נפלאים וקיימות אין ספור דרכים להתעמת ולהתחרות, תוך הסתגלות למקום ולימוד כיצד מתחברים אליו. אך המארגנים בחרו לדחוף אל הג'ונגל הטבעי "ג'ונגל אנושי" המכער את סביבתו ואף משבש אותה ובכך עולה, יתכן שמבלי משים, אחת מבעיותיו הקשות של עולמינו כיום! תשאלו את אל גור.
2. תחרויות אמורות לטפח הישגים ולכבוש פסגות חדשות. תחרויות אמורות גם להתקיים בתחומים מגוונים על-מנת לאפשר לרבים ושונים להצטיין. אולם התכנית "הישרדות-10" מעודדת לחסל, פשוטו כמשמעו, מתחרים בעלי פוטנציאל גבוה על-ידי קנוניות. למה הדבר דומה? ל"נולד לרקוד", שבו המשתתפים יעסקו בעיקר בתחמונים, שמטרתם הדחת המוכשרים למען תפוס את מקומם. ובאמת, ב"הישרדות-10" סולקו דמויות מפתח מעניינות מהמשחק ורמתו ירדה פלאים.
3. ניתן להגדיר את דגם ההתנהגות הנדרשת ממשתתפי "הישרדות-10" כך: תככנות, חנפנות, הונאה, הולכת שולל, הטעיה, הפרת הבטחות, אי אמירת אמת, סיבוב בכחש וכו' וכו'. אומרים לנו, כי "זוהי רק דרך ההתנהגות הנחוצה למשחק והיא אינה תופסת בחיים האמיתיים". חשוב לזכור, ש"גיבורי תרבות" עלולים להפוך סמלים חינוכיים, בהיותם מודל לחיקוי של מצליחנות. כדאי לא להשלות את עצמנו: ההתנהגות שלנו מחוץ לבית תחדור, בסופו של דבר, פנימה. בוגדנות לא נשארת ברחוב. אם אין סייגים לשיקולים, גם בני זוג וילדים יפונו מהמסלול, כאשר יעמדו בדרכו של "אלוהי ההצלחה".
4. נאמר, כי משתתפי "הישרדות-10" ניצלים באמת מספינה טובעת ומגיעים לאי בודד. ברמת היחסים ושיתוף הפעולה הנוצרים במשחק הזה, הם אינם רוכשים כל חסינות של אמת. ההפך הוא הנכון. לא נחוץ דמיון מפותח ביותר, על מנת לנחש מה יהיה סופן של יחידות צבאיות המתנהגות כך בקרב. הרי לא יישאר בהן שריד ופליט.
5. לא קשה גם לתאר את פרצופו של שלטון המתמנה על מדינה בשיטת "הישרדות-10". שלטון כזה יבגוד בבוחריו וירחיק את הטובים בעם משותפות בו. אך האם אין יוצרי התכנית מציגים כאן למעשה תמונת אמת זעירה של החברה הישראלית כיום? ובתוך כך מצב, בו כל עוד אתה בקליקה שלי, חלים עליך גם חוקי המוסר שלי. אולם אם אינך איתי, המוסר אינו תופס לגביך ומותר לבצע בך כל העולה ברוחי!
6. שאלות נוספות הן, האם "רייטינג" הפך חשוב יותר מבני אדם ואף מ"כוהניו"? האם מוצדק באמת ההרס הבא בעקבותיו? מדוע לא מעצבים את הסיפור באופן שיאפשר למתחרים לצבור נקודות דוגמת "קרב-רב" למשל ומבלי לעסוק בחיסולים הדדיים? האם לחברת תקשורת שעיסוקה הוא קשר עם הציבור אין כל אחריות להשפעות שהיא עלולה לפתח בתוכו? ראוי בהחלט לבחון גם את כוחה השלילי ובינתיים להעלות את רמת התכנית ולהפכה חיובית מעיקרה.
עין-השופט 10.03.2008
גדעון שפירא
